הכלי שיעזור לכם להתחבר לתחושת הרעב שלכם

בעידן המודרני הרבה אנשים כבר איבדו את היכולת לחוש רעב או שובע. בואו ותגלו איך לחזור לתחושות הללו מחדש

אין ספק שהיחסים שלנו עם אוכל הם מורכבים. האוכל משקף לכל אחד מאיתנו היסטוריה, משפחתיות, יצרים חבויים , ביטחון, חום ועוד. אבל מול כל התחושות הללו- אנחנו שוכחים שאוכל הוא גם ייצר קיומי. אם נחשוב על תינוק שנולד, נשים לב שיש חיבור לו אמיתי לתחושות הרעב שלו. שהוא רעב- הוא יודע לבכות ולבקש את מה שחסר לו. שהוא שבע- הוא מפסיק לאכול. עם הזמן ובמהלך השנים התינוק וכך גם אנחנו למדנו להרוס את התחושה הזו ע"י גירויים חיצוניים לאוכל. בכל אירוע חברתי, זוגי, משפחתי- האוכל משתלב ותמיד נמצא שם, מה שגורם לשיבוש הקשר בין אכילה לרעב.

בעידן המודרני, האוכל נהיה אפילו כסטנדרט לאירוח מוצלח- ואם אין מספיק אוכל על השולחן, או הגעתי לחתונה ומבחר האוכל היה מועט מידי- האירוע ייחשב כ"לא מוצלח".

"אכילה רגשית היא למעשה אכילה שאינה קשורה לרמזי רעב ושובע פיזיים. אין אדם שלא אוכל בצורה רגשית במידה מסוימת"

כל הדברים הללו גורמים לנו לאכול שלא מתחושת שובע אלא כ"אכילה רגשית". אכילה רגשית היא למעשה אכילה שאינה קשורה לרמזי רעב ושובע פיזיים. חשוב להסביר- אכילה רגשית היא למעשה רצף. אין אדם שלא אוכל בצורה רגשית. גם אני (מודה באשמה :)). ומה שאנחנו צריכים לברר עם עצמנו זה היכן אנחנו נמצאים על הרצף הזה.

במידה ואתם מוצאים את עצמכם מחפשים במקרר משהו מתוק לאחר ריב עם הבן זוג, או מסיימים סיר אוכל כפורקן של סוף יום- נשמע שאתם איפשהוא בקצה הרצף של האכילה ואולי שווה לכם לטפל בנושא.

בין הכלים שיכולים לעזור לכם להתחבר יותר לאכילה שלכם ולתחושת הרעב והשובע אני ממליצה על "סולם הרעב והשובע". מדובר למעשה על סולם שעוזר לנו למספר את תחושת הרעב או השובע שלנו. הסולם ממוספר בין 0 ל-10, כאשר 0 מצביע על רעב חזק מאוד- גווע מרעב, ו-10 מצביע עד אכילה מוגזמת עד תחושה קשה של מלאות.

מספיק להציץ על סולם הרעב והשובע כדי להבין שלמעשה הרבה מהארוחות שאנחנו אוכלים אינם נועדו להשביע את הרעב שלנו אלא יותר את הרגש שלנו.

כדאי להתחיל לתכנן את הארוחה כבר בשלב 4. אם נחכה לרעב קיצוני (שלב 1-2) נמצא את עצמינו אוכלים מה שיש ומהר

שלב 4- זה השלב שמבחינתי צריך להתחיל להכין את הארוחה. בשלב הזה הרעב מתחיל להתעורר. כלומר אין עדיין תחושה קשה של רעב, אבל מרגישים "בא לי משהו". בזמן הזה נתחיל לתכנן את הארוחה- במידה וצריך לקנות מצרכים, לבשל, להזמין משהו. הסיבה היא שעדיף שלא נחשוב על "מה לאכול" בזמן של רעב קיצוני (שלב 1-2) כי אז נמצא את עצמנו אוכלים מה שיש ומה שמוצאים הכי מהר. אלו יהיו לרוב מאכלים עם צפיפות קלורית גבוהה וירודים מבחינה תזונתית (חטיפים, שתייה מתוקה, שווארמה, פיצה וכו'.)

שלב 7- השלב שבו צריך להפסיק לאכול. זה אולי נשמע פשוט, אבל להרבה אנשים קשה לשים את האצבע מתי הם נמצאים בשלב הזה. זה דורש אימון בבית עם הסולם- לפעמים על פי כמויות, תחושות הגוף או זמנים- חשוב להגיע להרגשה נוחה לאחר הארוחה. התחושה היא שאפשר עוד להמשיך להיות פעיל במידה סבירה גם לאחר הארוחה.

חיבור לתחושת הרעב והשובע יעזור לכם גם בשמירה על משקל מאוזן וגם בשיפור אורח החיים שלכם. ממליצה להדפיס את הסולם ולהתחיל לתרגל במהלך היום.