"מעי רגיש" זו אבחנה שאינה פשוטה. לצד כך שאין טיפול תרופתי ודאי לתסמינים, הטיפול הראשוני הנהוג הוא דווקא תזונתי.
מעי רגיש הוא למעשה הפרעה כרונית פונקציונלית במעי אשר מאופיינת בשינויים במרקם או תדירות היציאות, מלווה בכאבים או אי נוחות בטנית.
במטה אנליזה שפורסמה ב-2020 וכללה 395,385 משתתפים מ-38 מדינות שונות, הימצאות מעי רגיש היתה כ-9%. המחקר הראה גם שמעי רגיש נפוץ יותר בקרב נשים מאשר גברים.
סוג המעי הרגיש לרוב יאובחן לפי סגנון היציאות שהמטופל מתאר:
עצירות- IBS-C- constipation
שלשול IBS-D- diarrhoea
שלשול ועצירות לסירוגין- IBS-M- mix habits
כאשר קשה לתייג את סגנון היציאות- IBS-U- unclassified
"בדר"כ מעי רגיש יאובחן לאחר שנשללו מחלות מערכת העיכול אחרות שעלולות להיות בעלות תסמינים דומים"
בשל הקושי באבחון התסמונת וחוסר ספציפיות של התסמינים, פותחו לאורך השנים שאלונים וקריטריונים שונים שנועדו לצורך אבחון רפואי. בדר"כ מעי רגיש יאובחן לאחר שנשללו מחלות מערכת העיכול אחרות שעלולות להיות בעלות תסמינים דומים כגון: קרוהן, קוליטיס, גסטריטיס וכו'.
מעי רגיש מקושר לירידה באיכות החיים והתפקוד היומיומי, ירידה במצב הרוח ותדירות נטילת תרופות או אשפוזים גבוה יותר בכל שנה.
"אחד מהטיפולים המוכרים והבטוחים במעי רגיש הינה דיאטת Low FODMAP"
אחד הטיפולים המוכרים והבטוחים במעי הרגיש הינה דיאטת - Low FODMAP.
פודמאפ אלו למעשה ראשי תיבות המסמלים סוגי פחמימות הנמצאים במזונות שונים וגורמים לתסיסה במעי וכך לתסמינים כמו גזים, אי נוחות בטנית, שלשולים או עצירות. מדובר על:
אוליגוסכרידים
דיסכרידים
מונוסכרידים
פוליאולים
בדיאטה הזו למעשה מחליפים מזונות שעשירים בפחמימות הללו למזונות מופחתי FODMAP למשך כ-6 שבועות ובודקים האם יש הטבה בתסמינים. לאחר השלב הראשון (והקשה ביותר) מחזירים בהדרגה חלק מהמזונות ובודקים האם יש שינוי בתסמינים. כך על דרך האלימינציה- מנסים למעשה להרחיב את המגוון התזונתי ללא החמרה בתסמיני מעי רגיש.
למשל: תפוח או בננה בשלה מכילים יחסית כמות גבוהה של FODMAP לעומת קיווי או קלמנטינה.
שעועית ירוקה מכילה כמות נמוכה של FODMAP לעומת פלפל אדום.
הדיאטה אינה פשוטה, ולעיתים יש צורך בוויתור על מזונות שהיו חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלנו. אך עם זאת- מחקרים רבים מראים שיפור בתסמינים עבור המטופלים שהתמידו בדיאטה. חשוב להבין שליווי דיאטנית בדיאטה כזו הוא הכרחי! גם על מנת להבין אילו מאכלים מומלצים וגם עבור מעקב ומניעת חסרים תזונתיים.
Reference
Lacy, Brian E. PhD, MD, FACG1; Pimentel, Mark MD, FACG2; Brenner, Darren M. MD, FACG3; Chey, William D. MD, FACG4; Keefer, Laurie A. PhD5; Long, Millie D. MDMPH, FACG (GRADE Methodologist)6; Moshiree, Baha MD, MSc, FACG7. ACG Clinical Guideline: Management of Irritable Bowel Syndrome. The American Journal of Gastroenterology: January 2021 - Volume 116 - Issue 1 - p 17-44 doi: 10.14309/ajg.0000000000001036
Oka, P, Parr, H, Barberio, B et al. (3 more authors) (2020) Global prevalence of irritable bowel syndrome according to Rome III or IV criteria: a systematic review and metaanalysis. The Lancet Gastroenterology & Hepatology. ISSN 2468-1253 https://doi.org/10.1016/s2468-1253(20)30217-x